שרעבי חן ושות׳ רואי חשבון

חקיקת המס החדשה - שוב קצבאות לעשירי

מאת: עו"ד אבי גורמן *

 

לנוכח עליית מחירי הדיור, הממשלה מרבה לאחרונה לערוך שינויים בחוק מיסוי מקרקעין. בתיקון החקיקה האחרון, שהצעת החוק בעניינו פורסמה לפני ימים ספורים (תיקון מס' 71 לחוק מיסוי מקרקעין), נמשכת המגמה העקבית שמאפיינת את דיני המס בישראל: הגדלת הפערים הכלכליים בחברה[1].

 

בשורות הקצרות שלהלן נסביר את טענתנו:

 

מתן הטבת מס שקול מבחינה כלכלית לחלוקת קצבה. אין שום הבדל בין העברת קצבה של מיליון ש"ח לפלוני, לדוגמה, לבין מתן פטור ממס לאותו פלוני בסך של מיליון ש"ח מסך המיסים שהיה עליו לשלם. בשני המקרים פלוני הרוויח מיליון ש"ח, ואין הבדל אם ההתעשרות נוצרה באמצעות תשלום ישיר של קצבה או באמצעות ויתור על חובת תשלום מס.

 

במסגרת תיקון 71 לחוק מיסוי מקרקעין מתכוון לכאורה המחוקק להקשיח את חוקי המס החלים על בעלי נכסים ולקבוע, כי כמקובל בעולם הרחב ובניגוד לחגיגת בעלי ההון שנהגה בישראל עד כה, החל משנת 2013 יצומצמו הפטורים החלים על נכסי השקעה מסוג דירות מגורים. בהתאם להצעת החוק החדשה, כל אחד יהיה זכאי לפטור ממס בגין דירה אחת בלבד. מבלי להיכנס לפרטי ההסדר שמקדמת הממשלה, אין ספק כי המגמה ראויה. אין שום הצדקה, כלכלית או ערכית, לחלוקת הפטורים הנדיבה שנהגה עד כה ובהחלט יש מקום לברך על צמצומה.

 

אלא שכדרכו של מחוקק המס בישראל לא פעם, גם כאשר הוא אוזר עוז ומעז לתקן עיוותי מס מהם נהנים בעלי הון, הוא עושה זאת בדרכו המיוחדת אשר בסופה יוצאים בעלי ההון כשקצבה שמנה בכיסם.

 

מהי הקצבה שהממשלה מבקשת לשלם הפעם?

 

בכדי לשמור עצמה מהטענה, כי מדובר בחקיקה רטרואקטיבית המחמירה עם בעלי ההון למפרע, קבעה הממשלה בהצעת החוק, כי היא מעניקה פטור גורף ממס לכל הדירות המשמשות למגורים עד לסוף שנת 2013. לאמור: לדוגמה, בעל הון אשר ברשותו 10 דירות המושכרות למגורים, למשל, הרי שכל רווח שנצבר לזכותו בדירות ההשקעה מיום רכישתן ועד שנת 2013 - זוכה לפטור ממס!

 

ההטבה הכלכלית הגלומה כאן לבעלי ההון היא עצומה!

 

עד עתה נהנו בעלי דירות ההשקעה "רק" מפטור ממס אחת לארבע שנים, ואילו כעת, במסגרת התיקון המוצע, מלבינה הממשלה את כלל הרווח שנצבר עד 2013 - כולו זוכה לפטור ממס!

 

מדובר בקצבה בגובה אדיר המשתלמת כאן לבעלי ההון, אשר ספק אם מישהו נתן את דעתו לחוסר הטעם הכלכלי ולעיוות החברתי הטמון בה. עם טענת הרטרואקטיביות, אם בכלל יש טעם בטענה זו, ניתן היה להתמודד בדרך מתונה יותר ולא על-ידי ויתור גורף על כלל המס המגיע מבעלי דירות ההשקעה[2].

 

אם יש לממשלה כסף פנוי, דבר שכמובן מסתבר נוכח נכונותה לוותר על סכומי מס גבוהים כל כך המגיעים לה, תתכבד ותשקיע כסף זה בהתאם לשיקולים כלכליים וחברתיים ראויים, ולא תשלם באמצעותו קצבאות לבעלי הון ותבטיח על ידי כך, כי לעולם לא ניתן יהיה לצמצם את הפערים בחברה הישראלית. כך לדוגמה, ראוי וניתן לשווק קרקעות לזכאים במחירים נמוכים, ולהעביר לפלחי אוכלוסיה זו את תקציבי העתק אותם מבקשת כיום הממשלה לחלק לעשירים. אלא שבכל מקרה, בין אם כספים אלו יוקצו לטובת פלחי אוכלוסיה נזקקת ובין אם לאו, מי שמבין את האיום הטמון בפערים המתרחבים בחברה הישראלית, ראוי שיתנגד להצעת החוק. העשרת העשירים תגדיל את הפערים, ולו רק מטעם זה ונוכח הפערים בחברה הישראלית - היא מעשה אווילי.

 

קשה לתאר את מידת הטיפשות שיש בהצעת החוק החדשה: המחוקק מעוניין בהגדלת ההיצע של דירות המגורים, אולם מאחר שהוא קובע, כי יינתן בעתיד פטור גורף ממס על כלל השבח שנצבר בדירות המגורים עד שנת 2013 - הרי שאין כל סיבה לבעלי דירות ההשקעה למהר ולמכור את דירותיהם כיום - שהרי גם בעתיד מובטח להם פטור על אותו מרכיב רווח! במידה רבה, יש בהצעת החוק החדשה כדי לעקר מתוכן תמריצים שניתנו לפני חודשים ספורים לעידוד מכירת דירות השקעה, שכן לאור הצעת החוק החדשה - מובטח לבעלי ההון, כי הטבת המס על מרכיב הרווח שנצבר עד כה תינתן להם גם בעתיד[3]!

לאמור: עסקינן בהצעת חוק שלא רק שאינה ראויה מבחינה מוסרית, אלא אף אינה חכמה - וזאת בלשון עדינה.

 

במסגרת מלחמתה הכושלת במחירי הדירות, הממשלה כבר העבירה קצבאות עתק לבעלי ההון. קצבאות אלה חולקו בתיקוני חקיקת המס הקודמים, במסגרתם הורחבו הפטורים הקיימים והוענקו לבעלי דירות ההשקעה עוד שני פטורים נוספים בעת מכירת דירות ההשקעה.

 

פעולה זו מתבררת ככזו שלא תרמה להוזלת מחירי הנדל"ן, וכל תרומתה הייתה להגדלת הפערים המאיימים על החברה הישראלית בלאו-הכי. במסגרת הצעת החוק שהוגשה בימים האחרונים, מבקשת המדינה להמשיך במגמה זו, ולהגיש לבעלי דירות ההשקעה שי נאה: פטור ממס על כל הרווחים שנוצרו להם עד 2013! - יש לקוות שמישהו עם קורטוב רגישות חברתית ושיקול דעת כלכלי, יתעורר וישנה את הצעת החוק בעניין זה.

 

הצעת החוק אשר נדונה בקצרה בשורות דלעיל, נדחתה לעת עתה בידי ועדת הכספים של הכנסת, אולם להערכתנו היא עתידה לשוב ולהיות נידונה בהקדם. לאור זאת ומאחר שאנו רואים חשיבות בקיום דיון ציבורי כבר בשלב המקדמי וטרם גיבוש החוק, מצאנו לנכון לפרסם את הדברים.

 

 

 

*.        מרצה לדיני מיסים בקריה האקדמית אונו, ושותף במשרד גורמן-קמחין עורכי דין

[1].        באופן עקבי, מערכת המס בישראל ממסה בשיעורי מס נמוכים הכנסות שהן "תשואה להון" - המופקות בדרך כלל על-ידי בעלי הון, ואילו "הכנסה מיגיעה אישית" שהיא רוב הכנסתו של מעמד הביניים - ממוסה בשיעורי מס מהגבוהים בעולם. מערכת מס שכזו תורמת להעמקת הפערים בחברה.

 

[2].        לדעתי, אין ממש בטענת הרטרואקטיביות, שכן אין כל הבטחה שלטונית כי הטבת מס בלתי מוצדקת תישאר על כנה עדי עד. אלא שגם אם נחליט, משום מה, לחשוש מטענת הרטרואקטיביות, ניתן בהחלט לטעון, כי הטבות המס שניתנו לאחרונה במסגרת חוק מיסוי מקרקעין (הגדלת ההיצע של דירות מגורים - הוראת שעה), התשע"א-2011 פוטרות בעיה זו. במסגרת חוק זה הוגדלו הפטורים ממס הניתנים במהלך השנים 2011-2012, ובהחלט יש מקום לטענה, כי הגדלה זו היא בבחינת פיצוי מספיק העונה על טענת הרטרואקטיביות.

 

[3].        העובדה, כי לאחר שנת 2013 ימוסה השבח שייצבר בדירה, אינה צריכה להרתיע בעל דירות להשקעה ולגרום לו למהר ולמכור את דירתו. אם תימכר הדירה, הרי שתשואה שתניב התמורה, בדרך של ריבית או בכל דרך אחרת - תמוסה אף היא. משכך, ובהינתן הצעת החוק המבטיחה, כי הרווח שנצבר עד 2013 לא ימוסה לעולם, אין שום תמריץ למכור כיום את הדירה. אם נשקלל לתמונה את הטבות המס הניתנות בעת השכרת דירות מגורים, הרי שוודאי שתמריץ שכזה אינו בנמצא.